כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' דסקלו

החלטה

המשיבה הגישה תביעה ללשכת ההוצל"פ בהרצליה לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך 33,509 ₪ וזאת בגין טענה לשימושים של המבקש בשלושה כרטיסי אשראי שהנפיקה לו המשיבה.

המבקש הגיש תצהיר וב"כ המשיבה החל לחקור אותו, ואולם באמצע החקירה ביקש הפסקה על מנת ללכת ולעשות סדר במסמכים. ביהמ"ש נעתר לבקשת ב"כ המשיבה ואולם המתין למעלה מחצי שעה ועדיין לא קיבלתי תשובה מהו הסדר אותו נדרש ב"כ התובע לעשות במסמכים. לדבריו, הוא המתין ליד הפקס של ביהמ"ש לצורך קבלת מסמכים ממשרדי המשיבה ואולם גם בחלוף זמן רב מסתבר כי מסמכים אלו לא הוגשו.

כל אותו זמן המתין המבקש באולם ביהמ"ש.

אין לקבל התנהלות זו של המשיבה. בדיקת כתב התביעה מגלה כי על אף שמדובר בתביעה לסכום קצוב על סמך התחייבות מפורשת, הרי שככל שהדבר נוגע לסכום הקצוב, הרי שתחשיב סכום זה לא פורט כלל בכתב התביעה ועל הסכום ניתן היה רק ללמוד מהעתק מכתב ההתראה ששלחה המשיבה למבקש בטרם פתחה את תיק ההוצל"פ וזאת כפי שמורה החוק והתקנות. ואולם מעיון בכתב התביעה עצמו לא ניתן להבין כלל כיצד הגיעה המשיבה לסכום שכן תחשיב הסכום לא פורט ולו באופן מינימלי, פרט לציון הסכום עצמו.

לא למותר לציין כי חוק ההוצל"פ והתקנות בעניין תביעה לסכום קצוב, כמו גם תקנות סדר הדין האזרחי, קובעות כי יש לפרט את תחשיב החוב, לרבות ריבית אם יש על החוב, תוך הפרדה על השניים וזאת על מנת שלפני ביהמ"ש תהא תמונה בהירה כיצד מחושב החוב.

אי אפשר להסתפק בטענה בכתב תביעה כי יתרת החוב מסתכמת כסכום כזה וכזה בלא לצרף כל פירוט של החוב, או לפחות תדפיס מטעם המשיבה באשר ליתרות החוב.

לא למותר לציין כי המשיבה היא תאגיד עסקי כלכלי רווחי אשר מחזיק בידיו את כל הנתונים הדרושים לצורך פירוט הסכום הנתבע ובכלל זה פירוט העיסקאות, שיעורי הריבית במקרה של פיגור בתשלומים וכיו"ב נתונים המצויים בידי המשיבה אשר אין ולא צריכה להיות כל בעיה מבחינתה לצרפם לכתב התביעה.

עולה הרושם כי התביעה הוגשה על ידי המשיבה כמי שידה קלה על ההדק והיא יצאה ידי חובתה בכך שצירפה את ההסכמים עליהם חתום המבקש ואת מכתב ההתראה ששלחה לו בטרם פתחה את התיק בלשכת ההוצל"פ.

כפי שציינתי לעיל, בכל אלו לא סגי והמשיבה כשלה ולא פעלה בהתאם להוראות התקנות, אף שלא נראה ולא צריכה להיות כל סיבה מדוע לא עשתה כן.

לאור האמור לעיל, לא ניתן להכשיר בדיעבד את מחדליה של המשיבה.

בשולי החלטתי אציין, כי אף שטענה זו לא עלתה על ידי המבקש בתצהירו, עדיין ביהמ"ש אינו חותמת גומי ואינו יכול לאטום את אוזניו ולסגור את עיניו וחובה עליו לבדוק האם בעלי הדין פועלים כנדרש במסגרת החוק והתקנות, וככל שתביעה מוגשת שלא על פי הוראות אלו, חובתו וסמכותו של ביהמ"ש לבדוק בעצמו ולתת הוראות בהתאם. הדבר נלמד באנלוגיה מהפסיקה הרבה העוסקת בסדר דין מקוצר שלפיה ביהמ"ש אמור מיוזמתו האם התביעה עצמה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר וברור כי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב כמוה כבקשת רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר.

על כן ולאור כל האמור לעיל, ומאחר והמשיבה לא פעלה לפי הוראות חוק ההוצל"פ והתתקנות העוסקות בדבר תביעה על סכום קצוב, אני מורה על סגירת תיק הוצל"פ מס' 26-03147104 וביטול כל ההליכים, ככל שננקטו, וכן מחייב את המשיבה בהוצאות המבקש בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו לו בתוך 14 יום מהיום.

איני מתיר למשיבה לקזז את סכום ההוצאות שנפסקו מתביעה עתידית, ככל שתוגש כנגדו.

ניתנה והודעה היום י"ט חשון תשע"א, 27/10/2010 במעמד הנוכחים.

צחי אלמוג, רשם

הוקלד על ידי: קארין אסרף התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: